יצירה

אמא יקרה שלי,

היום, כשאת חוגגת 60, אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך ועל כל מה שאת בשבילי. לא רק עכשיו, אלא תמיד. את העוגן שלי, הסלע היציב הזה שגם כשכל העולם סביבי רעד, ידעתי שאצלך אמצא תמיד קרקע בטוחה.

אני זוכרת כל כך טוב את הלילות ההם, כשהייתי חוזרת הביתה בשעות מאוחרות. תמיד היית מחכה לי. האור בסלון דולק, והיית יושבת שם, אולי קוראת ספר, אולי סתם בוהה, אבל תמיד שם. לא היית צריכה לומר כלום, עצם הנוכחות שלך, הידיעה שמישהו מחכה, נתנה לי תחושה של חום, של שייכות, של ביטחון שאין לו תחליף. זה לא היה רק להמתין לי, זה היה להראות לי כמה אני חשובה לך, כמה את דואגת לי, בלי מילים.

היציבות הזו, הנכונות האינסופית להיות שם – היא המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי ממך. היא בנתה אותי, חיזקה אותי, ועזרה לי להפוך למי שאני היום.

אני מאחלת לך, אמא, שתמיד תהיי מוקפת באהבה, בבריאות, ובשמחה. שתמשיכי להאיר את עולמנו בנוכחותך המיוחדת.

אוהבת אותך יותר מכל מילה יכולה לתאר,
הבת שלך.