יצירה

לילה טוב, נוי מתוקה, בואי נצא למסע קצר לפני השינה...

הנסיכה נוי, בת שש, אהבה יותר מכל דבר בעולם להביט אל החלל העמוק והמנצנץ מחלון חדרה במצודת הכוכבים. לא סתם הסתכלה, אלא חיפשה, שאלה, תהתה.

ערב אחד, כשהחושך כיסה הכל והריח הקריר של הלילה נכנס דרך החלון, נוי ראתה משהו חדש. לא כוכב מוכר, גם לא ירח. זו הייתה נקודת אור קטנטנה, כמעט בלתי נראית, שרקדה לאט-לאט. "מה זה?" לחשה, ומיד הוציאה את המגדיל הקטן שלה.

דרך המגדיל, נקודת האור הפכה לגוף זעיר, מנצנץ, שנע בזהירות. נוי הרגישה התרגשות קלה בבטן, התרגשות של גילוי. היא לא ידעה בדיוק מה זה, אבל הרצון לדעת, הסקרנות, מילאה אותה. היא הבינה שגם דבר קטן ולא מוכר הוא עולם ומלואו, אם רק מתעניינים בו.

היא חייכה לעצמה, כי ידעה שסקרנותה היא כמו מפתח שפותח דלתות אל סודות חדשים. עכשיו, כששמיכתה הרכה עוטפת אותה וחיוך קטן על פניה, נוי עצמה את עיניה. היא ידעה שהחלל ממתין, מלא בהפתעות, ושהיא תמיד תמשיך לחפש ולגלות.

חלומות פז, נוי יקרה.