יצירה
טוב, אז אמא, יקירה, חוגגת 50! וואו. חצי מאה של איחורים... סליחה, הקדמות.
אתם יודעים, כשהייתי ילד, לא הבנתי למה אמא תמיד הייתה מתייצבת שעה לפני כל אירוע. יום הולדת בגן? אמא כבר עם העוגה, מחכה שהגננת תפתח. מסיבת חנוכה בבית הספר? אמא כבר תלתה את הסופגניות על העץ, וכולנו עוד בפיג'מה. כל אירוע, בלי יוצא מן הכלל, אמא הייתה שם, שעה לפני הזמן.
רק כשהתבגרתי, הבנתי את גודל הרמייה. היא לא מגיעה מוקדם כדי להספיק, היא מגיעה מוקדם כדי לוודא שכולם יגיעו בזמן... ובעיקר, כדי לוודא שהיא במרכז העניינים כשהם כן מגיעים.
אז אמא, לכבוד ה-50 שלך, ועל כל השעות שחיכית לנו, וכל השעות שגרמת לנו להרגיש מאוחרים כשאנחנו בעצם בזמן.
לחיים!