מכתב תודה לד"ר רוזן

יום אחד אתה חי את חייך בשגרה, וביום למחרת כל העולם מתהפך. ככה הרגשנו כשאיתי, בננו, התמוטט בביתו. הפחד ששיתק אותנו באותם רגעים היה בלתי נסבל, וחשבנו שאיבדנו אותו. אבל אז, כמו מלאך שהגיע משמיים, נכנסת את לתמונה, ד"ר רוזן, והחזקת בידך את המפתח לתקומה שלו.

יד מכוונת ברגעים הקשים

אני זוכרת כל פרט מאותם ימים ארוכים. את העיניים העייפות שלך, ששידרו בו-זמנית רוגע אדיר ומקצועיות בלתי מתפשרת. את הדרך שבה הסברת לנו כל שלב, כל חשש, כל סיכוי. לא היית רק רופאה, היית מגדלור של תקווה בים של חוסר ודאות. היית שם בשבילנו, גם כשקולנו רעד וגם כשדמעות חנקו את גרוננו.

"ישנם רגעים שבהם המדע פוגש את הלב, וזוהי הרפואה האמיתית."

היום, כשאיתי רץ בחצר, צוחק ומתכונן לחזרה לבית הספר, הלב שלי מתמלא באושר שקשה לתאר במילים. זהו אושר שחבוי בתוכו סיפור של נס, נס שאת, ד"ר רוזן, היית הרוח החיה מאחוריו. בזכות המסירות, הידע והאנושיות שלך, בני חזר אלינו, לחיים, לילדות.

תודה לך, לא רק על שהצלת חיים, אלא על שהשבת לנו את עולמנו.

בברכה והערכה עצומה,
משפחת לוי