לחיים לאבא, בן 50!

אבא יקר, מי היה מאמין, חצי יובל עבר? חמישים שנה! זה נשמע המון, אבל תמיד היית מותח את הגבולות, אז למה שגיל יהיה שונה? אני זוכרת איך בתור ילדה היינו מחכים לך בגינה, לאירוע משפחתי חשוב, ואתה, כרגיל, היית מאחר בעשר דקות קבועות. אבל אם זו הייתה פגישה על כדורגל או על הטיול הבא – היית שם שעה לפני הזמן. פעם אמרת לי ש"להגיע בזמן זה רק למשעממים."

"החיים קצרים מכדי להגיע בזמן למקומות שלא מרגשים אותך באמת."

אז הנה, היום אנחנו חוגגים אותך, את מי שאתה – תמיד מאחר קצת, תמיד מצחיק יותר. לחיים לאבא שלי, שאין שני לו! לחיים לאיש שכל בוקר הוא בשבילו התחלה חדשה, ואף פעם לא מאחר באמת למקום שבו הלב שלו נמצא.