יצירה

חיים יקר שלנו,

קשה לדבר עליך בלשון עבר. קשה לחשוב על עולם בלעדיך. היית עמוד תווך, עוגן של שמחה וחוכמה, עם חיוך תמידי ועין נוצצת שרק חיכתה להזדמנות להתבדח. הומור היה השפה שלך, והנדיבות – דרך החיים. אהבת את משפחתך ללא גבול, ובכל צעד ושעל היית שם בשבילנו, עם עצה טובה, כתף תומכת, או סתם בדיחה כדי להפיג את המתח.

אני זוכר במיוחד את ימי שישי. הבית שלך היה הופך לממלכה של ריחות משגעים, ואתה – המאסטר של הקולינריה. היית נכנס למטבח עם סינר, שר לעצמך שירים, ומבשל לכולנו – לילדים, לנכדים, ולכל מי שרק רצה להצטרף. לא היה אכפת לך כמה אנשים יגיעו, תמיד היה מספיק לכולם, ואפילו יותר. השולחן היה מתפוצץ מרוב אוכל ואהבה, וזה היה השיא של השבוע – לראות אותך, מרוצה ומאושר, מוקף בכל מי שאתה אוהב, אוכלים מהידיים שלך וצוחקים בקול. זו הייתה חוויה שהפכה למסורת יקרה מכל.

השארת אחרי חיים יפים, מלאים באהבה, בצחוק, ובהרבה מאוד נתינה. לימדת אותנו מהי משפחה, מהי חברות אמת, ואיך לקחת כל דבר בחיים עם קורטוב של הומור. היית איש של לב זהב, שתמיד ידע למצוא את הטוב בכל אדם ובכל סיטואציה.

חיים יקר, נוח על משכבך בשלום. תמיד תישאר בליבנו, בזיכרונות המתוקים, ובכל פעם שנבשל ארוחת שישי משפחתית, נדע שאתה איתנו, מחייך ומרוצה. אוהבים אותך עד אין קץ וננצור את זכרך לעד.