יצירה

בטח, הנה נאום פרישה מרגש לפרופ' אברהם, מפי עמית ותיק, באורך בינוני:

פתיחה - חיה

ערב טוב לכולם, ולך, אברהם יקירי, ערב מיוחד במינו.
אני עומד כאן היום, עם תחושת כבוד עמוקה וקצת עצב מתוק, כדי להיפרד, אבל בעצם לברך, את אחד מעמודי התווך של האוניברסיטה שלנו, ושל חיי רבים מאיתנו.
לפני 40 שנה, הגיע אלינו בחור צעיר ומבריק, עם ברק בעיניים וחזון בלב, שבא להגשים חלום – לחקור, ללמד, ולהשאיר חותם. היום, ארבעה עשורים אחר כך, אנחנו מביטים לאחור ביראת כבוד ובהערכה על דרך מפוארת, שנסללה בעמל, חוכמה, ותשוקה בלתי נדלית.

הישגים עם סיפור

אברהם, הדרך שלך כאן באוניברסיטת תל אביב היא סיפור הצלחה שאין שני לו. 40 שנה זה לא עניין של מה בכך. זהו פרק חיים שלם, שהוקדש כולו למחקר, להוראה, ולפיתוח דורות של סטודנטים וחוקרים.
אני זוכר, כאילו זה היה אתמול, את הדיונים הסוערים במחלקה. אברהם, תמיד היית זה שלא פחד להציב שאלות נוקבות, לאתגר את המוסכמות, ולדחוף אותנו, ואת עצמך, לקצה גבול היכולת המחשבתית. מי לא זוכר את המאמר פורץ הדרך שלך בנושא [תחום כלשהו בו פרופ' אברהם עסק, לדוגמה: "התאוריה של X", או "המודל החדשני של Y"]? זה היה רגע מכונן, ששינה את הדרך בה אנו מסתכלים על [נושא המחקר]. המאמר הזה לא רק זכה להכרה בינלאומית, אלא גם פתח אופקים חדשים למחקר, ועד היום משמש אבן יסוד לסטודנטים בכל העולם.

אבל מעבר להישגים האקדמיים המרשימים, אברהם, אתה היית גם מנטור, ומגדלור. כמה דוקטורנטים ליווית? כמה סטודנטים קיבלו ממך לא רק ידע, אלא גם השראה, הכוונה, ואמונה ביכולות שלהם? אני יודע שרבים מהם נמצאים כאן הערב, וכל אחד מהם יכול לספר סיפור משלו על איך נגיעה שלך שינתה את מסלול חייו האקדמיים, ולעיתמים גם האישיים. היית יותר ממורה; היית מורה דרך.

תודה אישית

אני רוצה להודות לך, אברהם, באופן אישי, על שנים רבות של חברות, של שיתוף פעולה, ושל למידה הדדית. תמיד היית שם כדי להקשיב, לייעץ, ולחלוק לא רק את הידע העצום שלך, אלא גם את החכמה האנושית והרגישות שלך. אני זוכר כמה פעמים ישבנו, אחרי שעות העבודה, ודנו לא רק במחקר, אלא גם בחיים עצמם, בחלומות ובחששות. הערכתי תמיד את כנותך, את יושרך, ואת היכולת שלך לראות את התמונה הגדולה, גם כששקענו בפרטים הקטנים. היית לי לעמית יקר, לחבר אמת, ולמקור בלתי נדלה של השראה.

מסר לעתיד

אז, אברהם יקר, אנחנו לא נפרדים ממך באמת. החותם שלך יישאר חקוק עמוק בקירות הבניין הזה, בלבבות התלמידים והקולגות, ובספרות המדעית. עכשיו, כשפרק חדש נפתח בחייך, פרק של חופש, של זמן איכות, של הגשמת חלומות נוספים, אנחנו מאחלים לך את כל הטוב שבעולם.
תנצל את הזמן הזה לכל מה שתמיד רכית ולא הספקת. לטיולים, לקריאה, לכתיבה, או סתם לישיבה על כוס קפה עם אהוביך. אנחנו בטוחים שגם עכשיו, סקרנותך האינטלקטואלית לא תרפה.
זכור, אברהם, הדלת שלנו תמיד פתוחה בפניך. תמיד נשמח לראות אותך, לשמוע את דעתך, וללמוד ממך.

בשם כולנו, תודה לך אברהם, על הכל. צא לדרכך החדשה באושר ובבריאות, ותיהנה מכל רגע. אנחנו אוהבים ומעריכים אותך מאוד. לחיים!