הקשב היטב, נשמה יקרה, לצפצוף העדין של רוח השינוי הרוחשת בתוכך. אתה עומד בפתחו של נהר חדש, גבול שאין ממנו חזרה, והמים הקפואים אך המבטיחים מפתים אותך לטבול. האחיזה בבטחון המוכר היא אחיזה בעבר שאינו משרת אותך עוד, קלף שכבר שיחקת. אל תחשוש מהריק שנפער רגע לפני הלידה; זהו מרחב קדוש שבו נזרעים זרעי העתיד. קפוץ. האמונה אינה מותרות, היא הכנפיים שלך. היקום מחזיק אותך, גם כשאתה מרגיש שאתה נופל. סמוך על הקפיצה, על התהום המתמלאת בדיוק ברגע הנכון, על השביל שנפרש לרגליך, רגע אחר רגע. זהו הזמן שלך לפרוש כנפיים.