יצירה

בס"ד

יונתן יקירי, אהוב ליבי,

כשאני עומד כאן היום, ומביט בך, הנער היפה והחכם שהפכת להיות, ליבי מתמלא בגאווה ובשמחה שאין להן סוף. לפני שלוש עשרה שנה, כשיצאת לאוויר העולם, לא ידעתי איזה אוצר נכנס לחיינו. והנה, היום אנחנו חוגגים יחד את ציון הדרך המרגש הזה – בר המצווה שלך.

אני זוכר אותך כילד קטן, סקרן ותאב דעת. היית "ילד למה", תמיד עם שאלה חדשה בפיך. "אבא, למה השמיים כחולים?" "אבא, למה הציפורים עפות?" "אבא, למה ככה ולמה ככה?". לפעמים, הייתי עייף מלענות, אבל היום אני מבין שזו הייתה מתנה – מתנה של סקרנות אינסופית, של רצון להבין את העולם, לחקור ולדעת. והסקרנות הזו, יונתן, היא כוח מניע אדיר שישרת אותך נאמנה בכל אשר תפנה. היא זו שתדחוף אותך ללמוד, להתפתח, ולגלות עולמות חדשים.

היום, יונתן, אתה לא רק ילד ששואל שאלות, אלא גם נער שמתחיל למצוא עליהן תשובות. היום אתה מקבל על עצמך עול מצוות. מעבר למסיבה ולחגיגה, בר המצווה היא רגע של מעבר. רגע שבו אתה מצטרף באופן מלא לשרשרת הדורות של עם ישראל, נוטל אחריות על מעשיך ועל בחירותיך. זוהי הזדמנות עבורך להמשיך ולפתח את המידות הטובות שלך, את נתינתך לזולת, את אהבת התורה והארץ.

חז"ל לימדו אותנו בפרקי אבות (ב', ט"ז): "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". המשמעות היא שעליך להתחיל, לנסות, ללמוד, ולעולם לא להרפות. גם אם הדרך ארוכה ומאתגרת, אל תתייאש. המשך לשאול שאלות, להטיל ספק, לחפש את האמת שלך – אבל תמיד מתוך אמונה ויראת שמיים, ומתוך כבוד לדרך ולמסורת שקיבלנו.

אני מאחל לך, יונתן יקר, שתמשיך לצעוד בדרך הישר, שתדע תמיד להבחין בין טוב לרע, שתהיה אדם ישר, הגון, בעל מידות טובות, אוהב אדם ואוהב תורה. אני מאחל לך שתמצא את ייעודך בעולם, שתממש את כל הפוטנציאל הטמון בך, ושתדע תמיד שאנחנו, אמא ואני, וכל המשפחה, כאן בשבילך – לתמוך, לייעץ, לאהוב, ולעמוד לצידך בכל צעד ושעל.

יונתן שלי, אהוב ליבי, לך בכוחך זה ויהי ה' עמך. מזל טוב, בני יקר! אנחנו אוהבים אותך עד אין קץ.